המודל החדש אינו עוד ידע או תוכן, אלא מהותו היא האופן בו אנו פוגשים ידע או תוכן: הוא מתייחס ל'אני' כאינטראקציה קשובה ומבררת; קשיבות חשופה הבאה מתוך תנועת חיי.  בעולמנו קיימים אוצרות חוכמה רבים עתיקים וחדשים, השאלה המכרעת היא איך פוגשים את הטמון בהם ולא רק את המילים בהם הם מבוטאים. מהמקום של תנועת החיים הקשובה-חשה,  כל ידע שאינו מייצר תנועה של חוכמה - מתנקה ממני או מזדכך, ובכך אינו חוצץ או יוצר רעש במגע ביני ובין החיים. באופן הזה הלימוד אינו אימוץ של מבנה חיצוני אלא מפסל ברוח. המודל החדש הינו רק 'לקראת', אלו מודלים שהם תהליכיים, שערים בדרך ל… במהותם הם זמן של 'לקראת'. אלו מודלים אורגניים, פתוחים, המשתנים עם האינטראקציה  והיצירה. הלימוד במודל החדש יוצר רשת מסננים עדינים הרגישה ל'פיקציה' ולמראית העין. הם מסננים את העולם, את התבניות, המילים, האמיתות, מפוררים ומעכלים רק מה שמתאים לאורגניזם שאנחנו. זוהי הזמנה:  נרכך, נעסה מילים ואותיות השמות גבול בין דברים ובינינו לבין החיים, ונרשה לעצמינו כל פעם להבין מחדש.